רבים מאיתנו משלמים חשבונות חודשיים לחברות התקשורת והחשמל מבלי לשים לב שלפעמים אנחנו משלמים יותר מדי. תשלומי יתר, פיקדונות ששכחנו עליהם, וזיכויים שלא נוצלו יכולים להצטבר לסכומים משמעותיים שפשוט מונחים שם ומחכים לנו. המדריך הבא יעזור לכם להבין איך ניתן להחזיר את הכסף שמגיע לכם.
פיקדונות ששכחתם – הכסף שלכם מחכה
כשפתחתם קו טלפון או חיבור לאינטרנט בעבר, רוב החברות דרשו פיקדון בטחונות. לא מעט אנשים סגרו קווים או עברו דירה ופשוט שכחו לדרוש את הפיקדון בחזרה. חברות התקשורת מחזיקות מיליוני שקלים בפיקדונות שלא נדרשו במשך שנים. לפי חוק, החברות מחויבות להחזיר את הכסף, אבל לרוב הן לא עושות זאת באופן יזום.
תשלומי יתר שלא שמתם לב אליהם
טעויות חיוב קורות יותר ממה שחושבים. לפעמים מחויבים אותנו פעמיים על אותו שירות, או שהחיוב ממשיך גם אחרי שביטלנו מנוי. בחברת החשמל, למשל, יכולים להצטבר זיכויים כתוצאה מתשלומים מוגזמים או טעויות בקריאת המונה. גם אצל ספקי התקשורת נפוצות טעויות בחישוב החשבון החודשי, במיוחד כאשר משנים מסלול או מבטלים שירותים.
איך מתחילים – איתור כספים אבודים
הצעד הראשון הוא לאתר את כל החשבונות הישנים שלכם. חפשו חשבונות סגורים מהעשור האחרון – אצל בזק, סלקום, פרטנר, הוט, חברת החשמל ועוד. אם אין לכם גישה למסמכים הישנים, אפשר לפנות ישירות לחברות ולבקש היסטוריית חשבון. לפי חוק הגנת הצרכן, החברות חייבות לספק את המידע תוך זמן סביר.
כדאי לבדוק גם בפורטל "הכספים שלי" של משרד האוצר, שם ניתן למצוא מידע על כספים שהועברו למנהל התקציבים. למי שמחפש דרך נוחה יותר, שירותים כמו מניב מציעים סריקה אוטומטית של כל המערכות הרלוונטיות ומאתרים כספים בעבורכם.
קבלת ההחזר בפועל
ברגע שאיתרתם כסף שמגיע לכם, צרו קשר עם החברה הרלוונטית ודרשו את ההחזר. לפעמים יידרשו אתכם להגיש טופס או לשלוח מסמכים מזהים. תהליך איתור כספים אבודים עשוי לקחת מספר שבועות, אז חשוב להיות עקביים במעקב. אם החברה מסרבת להחזיר, אפשר לפנות לרשות להגנת הצרכן או למוקד התלונות של משרד התקשורת.
לסיכום, מדובר בכסף שמגיע לכם על פי חוק, ושווה את המאמץ לאתר אותו. בין אם מדובר במאות שקלים ובין אם באלפים, כל שקל שחוזר לכיס שלכם הוא רווח נקי.